ביה"ד קיבל את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין תוך חיובה בהוצאות המשיב. נפסק כי מדובר באיחור לא ממושך בן 3 ימים שהמשיב לא הוכיח פגיעה קונקרטית באינטרס סופיות הדיון שלו במהלכו; כי טענת המבקשת אודות טעות בחישוב הימים להגשת הערעור, אף שאינה מהווה לכשעצמה טעם מיוחד להארכת מועד, מצטרפת לטעמים אחרים המצדיקים קבלת הבקשה; כי במהלך התקופה שהייתה נתונה להגשת הערעור חלה תקופת 'החירום המיוחד' שהוכרזה במערכת המשפט בשל התפשטות נגיף הקורונה; ונוכח סיכויי הערעור.
