ביה"ד פסק כי נפל פגם בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), שכן היא קבעה באופן לקוני כי היא מותירה את החלטת הוועדה מדרג ראשון על כנה, מבלי שהבהירה את עצם קביעת הנכות ומבלי שנימקה מדוע היא מייחסת נכות בשיעור 5% לפגם מבני מולד והאם אלמלא עבודתו של המערער היה גורם הסיכון ממנו סבל לכדי נכות. ביה"ד הורה כי עניינו של המערער יושב לוועדת הערר באותו הרכב על מנת שזו תפעל כנדרש בעניין סומך.
