ביה"ד פסק כי יש להכיר בתקופת עבודתו של התובע כנהג מונית כ"עובד שכיר" המבוטח בביטוח אבטלה ונוכח מעמדו הברור כשכיר, לא היה מקום לבחון את מעמדו בהתאם להוראות צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים); התובע השלים את תקופה האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה, ובאין חולק על יתר תנאי הזכאות, זכאי התובע לתשלום דמי אבטלה.
