נדחה ערעור על עונש המאסר בן 5 שנים בפועל, שנגזר על המערער בגין הרשעתו בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה של הפקרה אחרי פגיעה, ועבירות נוספות. נפסק כי העונש אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת והראויה; כי אין מקום לשקול כנסיבה לקולא לעניין עבירת ההפקרה את נסיבת פטירתו על-אתר של נפגע בתאונת דרכים, ואף לא קיומה של אפשרות ערטילאית להושטת עזרה מעוברי אורח; וכי נוכח מכלול נסיבות החומרה של ביצוע העבירות, בצדק נקבע מתחם העונש על 7-4 שנות מאסר בפועל.
![]()
