כפי שנפסק בעבר, בעלת הדין לעניין החיוב באגרה היא המדינה, אם המדינה מודיעה במנומק כי היא מוותרת על האגרה, על ביהמ"ש לכבד את החלטתה, משעה שאין טענה כי היא נובעת משיקולים זרים או שלא כדין. הוא הדין בענייננו, שעה שהמדינה נימקה עמדתה כי התביעה דנן לפי סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, חוסה תחת תקנה 3(8) לתקנות האגרות.
