נדחתה בר"ע (בגלגול רביעי) על פס"ד מחוזי, בגדרו הורה ביהמ"ש על חילוט הערבות הבנקאית שהפקיד המבקש בלשכת ההוצל"פ, לשם יציאתו מהארץ. החלטת הרשם שהתירה למבקש לצאת מהארץ, קבעה למעשה כי אם ייצא המשיב מהארץ ויבחר לא לשוב, בכך הוא יוותר, הלכה למעשה, על טענותיו הקשורות בהסגרתו (ובהן: טענת "כלל הייחודיות"), והערבות שהפקיד – תחולט. משעה שהמבקש קיבל ויישם חלק מרכזי בהחלטה – החלק שפעל לטובתו, אין הוא יכול להשיג על חלקיה האחרים.
