ביה"ד פסק כי, לא הוכחה התנכלות תעסוקתית או פגיעה בכבודה של התובעת מצד הממונה עליה בנתבעת 2, אף כי אין חולק שהיחסים היו עכורים, באופן שיש בו כדי לזכותה בהגנה משפטית; בנוסף, אף כי סיבת השימוע לא הייתה כפי שנרשם בזימון לשימוע, עוצמת הפרת חובת תום הלב של הנתבעת אינה גבוהה, נוכח הפררוגטיבה של מעסיק לפטר עובד שאיננו חפץ בשירותיו עוד ונוכח ידיעת התובעת על סיבת פיטוריה.
![]()
