התקבלה בחלקה תביעה כספית שמקורה בהלוואה שנתנע לנתבע; נקבע, כי התובע הוכיח את זכאותו להשבת מלוא ההלוואה, אולם יש להפחית את הריבית המוסכמת לנוכח השיהוי הרב בהגשת התביעה ולנוכח התנהלות התובע שאינה עולה בקנה אחד עם הדרישות של חוק אשראי הוגן.
נדחתה תביעה לתגמולי ביטוח במסגרת ביטוח אחריות מקצועית של עורך דין לאחר שחויב בתביעת רשלנות מקצועית בגין מצג שווא שהציג; נקבע, כי בנסיבות העניין הוכח הפטור מאחריות המבטחות עקב מסירת מידע כוזב על-ידי התובע, וכי מעשיו אינם כלולים בכיסוי הביטוחי בהיותם מצגי שווא שנמסרו ביודעין.
נדחתה עתירה המבקשת להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה מלבצע את תפקידו במהלך מתן עדותו בהליך הפלילי המתנהל נגדו; נקבע, כי לא הונחה תשתית עובדתית המבססת עילה לקבוע כי במהלך מתן עדותו של ראש הממשלה על דוכן העדים יימנע ממנו לבצע את תפקידיו, וקל וחומר בשעות בין הדיונים.
שיקולים של מאזן הנוחות, תומכים באי-עיכובו של פסה"ד בשלמותו, אך זאת, בהתאם לבקשת המבקש, תחת מתן צו לאיסור דיספוזיציה בחלקה (כפי שאף הסכים משיב 1), אשר יתרונו מצד אחד בהקפאתה של תמונת הזכויות, כך שהנכס לא יעבור בינתיים לידי צד שלישי ומצד שני, יאפשר לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של משיב 1, בפרט לנוכח משך הזמן הרב שהליך זה התנהל לפני בית משפט קמא.
ביהמ"ש העליון, בהרכב מורחב, פסק כי ככלל נטילת חלקת מקרקעין או חלק ממנה, מכח פקודת הדרכים, ללא פיצוי מלא, מקום שהחלק שנותר בידיו של בעל המקרקעין לא הושבח, גורמת "סבל" לבעל המקרקעין כמשמעותו בסעיף 7 סיפה לפקודת הדרכים."סבל" זה מחייב את שר התחבורה לעשות שימוש בסמכותו ולשלם לבעל הקרקע פיצוי מלא בגין ההפקעה.
בג"ץ פסק בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות שמאפשר החזקה במשמורת של מסתננים לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי כיוון שהוא עומד בסתירה לזכות לחרות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הוחלט בדעת רוב של שמונה שופטים לבטל את סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות, כאמור בחוות דעתה של השופטת ע' ארבל כנגד דעתו של השופט נ' הנדל, הסבור כי יש לבטל את סעיף 30א(ג) לחוק בלבד.
העירייה זכאית הייתה לבטל את חוזה ההתקשרות ארוך הטווח שלה עם עוה"ד. אולם, האופן בו נעשה הדבר, בלא הודעה מוקדמת ואף בלא תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, אין בה תום לב ואין בה הגינות, בוודאי לא ברמה המוגברת הנדרשת מרשות ציבורית; הערעורים התקבלו בחלקם.
בג"ץ ברוב דעות של ששה מתוך 11 שופטי ההרכב, דחה עתירות שהוגשו כנגד חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל. שופטי הרוב, הכירו בקיומה של זכות חוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי היקפה של הזכות אינו משתרע כדי מימוש הזכות בישראל דווקא. עוד --- סוף עמוד 3 --- נקבע כי גם אם ישנה פגיעה בזכויות חוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הרי שזו פגיעה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
הערעור מתקבל בחלקו. התובענה תאושר כתובענה ייצוגית בכל העילות שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש המחוזי, למעט עילת ההטעיה על-פי סעיף 55 לחוק הפיקוח. הדיון התמקד בשאלת התקיימות התנאים לאישור תובענה ייצוגית במקרה זה ונקבע כי אלו מתקיימים. יחד עם זאת, ועל אף שלא היה מקום שביהמ"ש קמא יכריע בשלב המקדמי בפרשנות הפוליסה ביהמ"ש מוצא בנסיבות להוסיף ולקבוע אף בעניין זה, כי הפרשנות הראויה והמחייבת היא כי: שיעור הפיצוי לפי הסעיף השיורי – במקרה של אובדן חלקי של איבר, הוא שיעור מתאים של סכום הביטוח המלא לפי שיעור הנכות שייקבע על-ידי רופא החברה.
יש להכריז על בטלותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה: הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם. הוראת סעיף 9א(ב), המביאה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב ואינו עומד בחריגים הקבועים בסעיף 9א(ג), פוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. הקושי נעוץ בחזקה החלוטה שקובע הסעיף.