לכאורה, עם חקיקת חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, ובמיוחד סעיף 7 בו, הועברה סמכות אכיפת "תובענה בעניינו של קטין" לביהמ"ש לענייני משפחה. אולם, ביהמ"ש קובע כי כאשר עסקינן באכיפת הסדרי ראייה או אכיפת תובענה בעניין קטין, עסקינן באכיפה מהותית ולא באכיפה טכנית גרידא; טובתו של קטין, ערך עליון בשיטה, היא שעל המדוכה. ערכאה אשר ביררה לעומק מהי טובת הקטין, דנה ופסקה בה, היא הערכאה הראויה לאכוף החיוב.
