א. אין חובה לעשות שימוש דווקני בנוסחה מתמטית לפסיקת מזונות, שכן היא מהווה כלי עזר בלבד; ב. ביחס לקביעת שיעור מזונות ניתן גם לעשות שימוש במבחן "מעוף הציפור" הנהוג בהערכת גובה הפיצוי בתיקי נזיקין על ידי ערכאת הערעור. זאת באותם מקרים בהם שיעור המזונות שנפסק סביר על פניו, בהתחשב במכלול הנתונים; אם נסתפק בענייננו לצורך קביעת המזונות בהכנסה הפנויה המוכחת של שני ההורים, המקובלת על שני הצדדים, ללא תוספות עקב הנחות והשערות של ביהמ"ש קמא, שימוש בנוסחה המקובלת יוביל לתוצאה כי יש לחייב המערער בסכום הגבוה בסך של 99 ₪ (לכל קטין) ממה שפסק בימ"ש קמא – עסקינן בפערים זעירים בהן לא מתערבת ערכאת הערעור.
