נאשם נדון לתקופת מאסר של 20 חודשים, בניכוי ימי מעצרו. עם מתן גזר הדין, ולנוכח תקופת מעצרו שארכה כ-15 חודשים, שוחרר בשחרור מינהלי. לאחר ששוחרר התקבל ערעור המדינה על קולת העונש, ועונשו הועמד על 40 חודשי מאסר. לצורך חישוב יתרת מאסרו יש לראותו כמי שריצה 15 חודשי מאסר ולא 20 חודשים. דהיינו, אין מקום לניכוי תקופת מאסר שלא רוצתה.
![]()
