לעמדת ביהמ"ש מדיניות שיפוטית רצויה לא תעודד הגשת תובענה שנים לאחר אירוע המאפשר תובענה. במקרה דנא, התביעה הוגשה כ-6 שנים לאחר שהתובעת ידעה על העסקה שביצעה האם וכשנה לאחר פטירת האם. נמצא כי מדובר בשיהוי במזיד, תוך שהתובעת יודעת היטב כי בין מטרותיה ורצונות המנוחה – תהום פעורה. גרימת נזק ראייתי משמעותי במזיד או ברשלנות, די בה לצורך קבלת טענת השיהוי.
![]()
