בית המשפט קבע כי יש להעניק לעותר רישיון ישיבה זמני מכוח נישואיו לעותרת, כשבסוף התקופה תיבחן מחדש כנות הקשר ביניהם. זאת, מאחר שההחלטה בדבר אי הענקת מעמד לעותר, גולשת יתר על המידה לשיפוט טיב הקשר שבין העותרים באמות מידה ערכיות-מוסריות מאשר באספקלריה של כנות רצונם להמשיך בחיי זוגיות משותפים, ויש בסיס לטענה בדבר חזרתם לחיי זוגיות.
