נדחה ערעור שעניינו החלטת ביה"ד קמא שלא לפסול עצמו מדיון בהליך המתקיים בפניו. נפסק כי, המערערת לא הציגה ראיה לנסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי למשוא פנים, כי קביעות ביה"ד קמא ניתנו על יסוד התשתית הראייתית שהונחה לפניו נכון לאותו שלב ואין בהם כדי להעיד על היות עמדתו נעולה. לפיכך, אין זה מקרה חריג בו ערכאת הערעור תתערב בחוות דעת השופט, הסבור כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות.
![]()
