במקרה הנדון לביהמ"ש אין סמכות לתקן את הטעות שנפלה בפסק הדין בדרך של הוספת חיוב בתשלום האגרה. קביעה זו מבוססת על כך שהתובע לא מילא אחר דרישת תקנה 155(א) לתקסד"א, ולא פירט בבקשתו להשתת הוצאות גם בקשה ספציפית כלשהי בעניין האגרה. בנסיבות אלו, ביהמ"ש לא היה ער כלל בעת מתן פסק הדין לגובה האגרה, וכתוצאה מכך לבעייתיות הרבה שבפסיקת הסכום שפסק בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. כפי שכבר נפסק, כאשר ביהמ"ש לא היה ער כלל לבעייתיות שבקביעתו, אין מדובר בהשמטה מקרית או טעות סופר – ובהתאם לא ניתן לתקן את הטעות ע"פ סעיף 81 לחוק בתי המשפט.
