כפי שנפסק בעבר, אחת מתכליותיה המרכזיות של תקנה 6(ב) לתקנות האגרה היא לתמרץ מראש את מגיש ההליך לסיים את ההתדיינות מחוץ לכותלי ביהמ"ש ולכן, תקנה 6(ב) אינה רלוונטית מקום ש"ההליך נמחק או בוטל שלא ביוזמת מגיש ההליך". בענייננו, דחיית ההודעה לצד שלישי היא תולדה של הכרעה שיפוטית. לכן בצדק נקבע כי המבקשת איננה זכאית להשבת האגרה.
