בית הדין לעבודה דחה על פי דעת רוב את טענת התובעת בעניין פיטוריה שלא כדין במהלך תקופת הריונה. בתוך כך לא התקבלה דעתה של אב בית הדין שלפיה גם אם התובעת לא פוטרה בשל שיקולים הקשורים להריונה אלא, מעת ש"נודע" לנתבעים על דבר ההיריון, גם אם בעיתוי מאוחר, הרי שהיה על הנתבעים לפעול ולדרוש כי תציג אישור רפואי למצבה הנטען, לפעול להשיב את התובעת לעבודה.
