חרף העובדה שההסכם השני איננו עונה על דרישות הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהטעם שלא אושר ע"י ביהמ"ש אין לשלול את תקפו של ההסכם. בין אם יש בו הסדר על פי סעיף 5 לחוק יחסי ממון של איזון משאבים ובין אם הוא כלי פרשני להסכם הראשון, הוא הסכם תקף לכל דבר. מעיון בשני ההסכמים, ביהמ"ש הגיע למסקנה כי לא הייתה לצדדים כל כוונת שיתוף בירושה עתידית ובהמשך לכך נקבע כי הדירה שירש הנתבע לא תאוזן בין הצדדים.
![]()
