ככלל, פסיקת מזונות מעיזבון מהווה חריג לכלל שרצון המצווה הוא שמכריע. לפיכך הפסיקה העניקה למבחן הנזקקות פרשנות מצמצמת ונקבע כי מזונות מן העיזבון ייפסקו לטובת תובע, אך ורק אם יוכיח כי אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. במקרה דנא לא הוכח שמדובר בקטינה נזקקת. בנוסף, בבחינת למעלה מן הצורך האב לא הוכיח ולו תנאי בודד מכל אותם תנאים מצטברים הנדרשים לפסיקת מזונות מן העיזבון.
![]()
