קיימות גישות שונות לעניין מתן סעדים זמניים בערעור לגבי מקרקעין שאינו משמש למגורי המבקש, הנעות בין תפיסת הנכס כנכס "רגיל" שאין בו מאפיין מיוחד המצדיק סטייה מהכלל שלפיו זכאי הזוכה ליהנות מפירות זכייתו; לבין גישה הנותנת משקל לייחודיות הנכס המסוים ומכירה בתוצאה הבלתי הפיכה הנובעת ממימושו דווקא. מבלי להכריע בין הגישות ביהמ"ש סבור בנסיבות המקרה, מאזן הנוחות מטה את הכף לקבלת הבקשה, וזאת מבלי להידרש לסיכויי הערעור.
