אף שמדובר בגרסאות המכחישות זו את זו, נפסק שעל הנתבע לשלם את מלוא הכתובה לאשתו, בין היתר משום שהעד שהנתבע הביא להגנתו – רבו של הנתבע שעשה רושם של אמינות מובהקת בביה''ד – היה יותר קטגורו מסנגורו ובמקרה זה בפרט, שהנתבע קיבלו על עצמו, עליו לשאת בתוצאת עדותו ללא עוררין; מכיוון שהנתבע הוא זה שדרש ואף קיבל את הגירושין, ואילו התובעת, לדברי העד רצתה בכל מאודה בשלו''ב, הרי זהו המקרה הקלאסי לחייב את הבעל בכתובה.
↧