בג"ץ דחה עתירה על החלטת המשיב 1 בדבר סיום כהונתו של העותר כראש עיריית טבריה בגין אי אישור תקציב העירייה במועד. נפסק כי אף שחלק נכבד מטענות העותר נמצאו מוצדקות, הרי שנוכח חלקו באי אישור התקציב ובהינתן שיקול הדעת המוקנה למשיב 1 ו"לשלטון" המרכזי, ואמות המידה שהותוו בפסיקה להפעלת שיקול הדעת, גם בנסיבות של מועצה "לעומתית", לא קמה עילה להתערבות בהחלטת המשיב 1.
