ביה"ד פסק פה אחד כי אין מקום לשלילת זכאות למזונות רק בשל העובדה שהמערערת לא השתתפה בעלות השהייה של ילדיה במסגרת חוץ ביתית; עם זאת, על דעת רוב חברי המותב נפסק כי לא היה מקום לשלול המערערת את קצבת המזונות בשל העובדה שילדיה שהו במסגרת חוץ ביתית, שכן המערערת הוכיחה כי ילדיה היו "בהחזקתה", ואילו דעת המיעוט סברה כי יש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי לצורך ברירת הפרשנות לביטוי "הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו", מאחר שבחלק מהתקופה המשמורת ניטלה מהמערערת, ולשם דיון בסוגיות יישומיות הנובעות ממנה.
