פס"ד שעניינו סעד כספי, יעוכב רק במקרים חריגים, בהם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית מוצקה, כי לא יוכל להיפרע מהמשיב, היה וערעורו יתקבל; האפשרות שייגרם למבקש הסעד נזק בלתי הפיך, כתוצאה מדחיית בקשתו, נבחנת גם לאור שיעור החיוב שהוטל עליו במסגרת פסה"ד מושא בקשתו. בענייננו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת ומנגד, סיכויי הערעור אינם מבטיחים במיוחד. באיזון בין השיקולים ביהמ"ש מורה על עיכוב ביצוע מוגבל, באופן שהכספים יופקדו בקופת ביהמ"ש עד להכרעה בערעור.
![]()
