נדחה ערעור על הכרזת המערער כבר-הסגרה לגרמניה. נפסק כי, מבחינה ראייתית נתמלאה דרישת ה"אחיזה לאישום"; נדחתה הטענה כי בקשת ההסגרה לקתה בשיהוי ובכך נפגעה תקנת הציבור; נדחתה הטענה כי לא מתקיים תנאי ההדדיות בין גרמניה לישראל; נדחתה הטענה להחלת "הגנה מיוחדת לאזרחי ישראל ותושביה"; וכן נדחתה הטענה כי הסגרת המערער לא נועדה לצורכי העמדתו לדין בגרמניה כי אם לצורכי חקירתו ולכן הבקשה אינה ממלאת אחרי הוראות חוק הסגרה.
![]()
