הנתבעת לא הוכיחה כי הריונה של התובעת לא נשקל בעת ההחלטה על פיטוריה. בעת שנתקבלה החלטת הפיטורים, ניתנה העדפה ברורה לאינטרס של הנתבעת מבלי שניתן משקל כלשהו לעניינה של התובעת, שאף שתפקודה לא היה מיטבי, מדובר היה בכשלים נקודתיים שאפשר שאלמלא ההיריון, הנתבעת היתה מאפשרת לתובעת לתקן. לפיכך, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נפסק לתובעת פיצוי בסך של 30,000 ₪ (כ-6 חודשי שכר).
