המבקש רשאי להתייחס בעתירתו גם לקביעות שב"פסק הבוררות הראשון", בהיותו החלטת ביניים, וגם לקביעות שבפסק הבוררות השני; המבקש אמנם חזר מחה בפני הבורר על מינוי השמאי המכריע, אך בסופו השלים עם מינוי זה עד כי הפך למעשה עשוי. השלמתו זו מקימה כלפיו משוכת מניעות; למבקש קמות עילות ביטול בקשר להימנעות הבורר לפסוק לו ריבית והצמדה. מאחר והוסכם כי ההכרעה בעניין זה תהא ע"פ הדין הדתי, יוחזר העניין לבורר למתן פסק בוררות משלים.
![]()
