בג"ץ דן בעתירה כנגד החלטת המשיב 1, האחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל, שקיבל תלונה שהגיש משיב 2, עורך דין של זוכה, על החלטת העותרת במסגרת הפעלת סמכויותיה כרשמת הוצאה לפועל, כי נוכח התנהלותו יש להעביר את הנושא לטיפול היועצת המשפטית של רשות האכיפה והגבייה. נפסק כי החלטת משיב 1 ניתנה בסמכות שכן המיקוד הוא בדרך ניהול ההליך על ידי הרשמת העותרת כלפי עורך דין שאינו צד להליך, וכי מן הראוי היה שהעותרת, טרם גיבוש החלטתה בעניינו של משיב 2 תיתן לו זכות טיעון, אף אם פעלה לפי הנחיית הממונה על רשמי הוצאה לפועל.
