התובעת התפטרה ב"עידנא דריתחא" מעבודתה נוכח תנאי שכרה, אך בסמוך לכך ביקשה לחזור לעבודה. הנתבע מיאן לקבל את התובעת בחזרה לעבודה בעיקר מחשש כי תטפול עליו אשמה או עלילה של הטרדה מינית או תקיפה. ביה"ד פסק כי בהיות שיקול זה שיקול פסול שלא להשיב את התובעת לעבודה, על הנתבע לשלם לתובעת פיצויי פיטורים, אך בנסיבות העניין לא נפל פגם באי עריכת שימוע לתובעת.
![]()
