נדחה ערעור על העונש שהושת על המערער בגין עבירות אלימות במשפחה בהעדר מקום להתערבות. נפסק כי לא הוכחו טענות המערער בדבר חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת, ואי מתן מלוא המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות, וכי היה מקום להפעיל שני מאסרים מותנים, תוך דחיית טענת המערער כי העבירות מושא ההליך בוצעו לאחר תום תקופות התנאי שחלו עליו.
