תביעת התובע בעניין חובות שנצברו לו בנתבע 1 בגין אי תשלום מזונות לנתבעת 2, נדחתה מחמת התיישנות. התביעה נדחתה אף לגופה, שכן נתבע 1 פעל כחוק עת שילם לנתבעת 2 מזונות; משחיובו של התובע היה כדין בהעדר מניעה חוקית לשלם לתובעת מזונות ונוכח ההתיישנות אין מקום להורות לנתבע 1 להחזיר לתובע כספים שנוכו מגמלתו או לחייב את נתבעת 2 לשלם לו תשלום כלשהו.
