התובעת עשתה שימוש בזכות שטרית בחוסר תום לב, כאשר היא העלימה מהנתבעת את הערובות שנתן החייב העיקרי לצורך פירעון החוב, ואטמה אזניה משמוע פניותיה לעניין זה, ובכך השליכה מאחורי גבה את אותן אמות מידה של מוסר חברתי וצדק הראויים לחול גם ביחסים בין צדדים לכל שטר, ובפרט כזה שניתן כערבות לחיוב עיקרי.
![]()
