ביה"ד פסק כי, הנתבע שלל שלא כדין את מעמדו של התובע כתושב ישראל בתקופה הרלבנטית. מירב הסממנים מעידים על זיקה יציבה של התובע לישראל ועצם דאגתו של התובע לאחיו החולה המתגורר ברוסיה והאילוץ לנסוע ולהגיע אליו פעמים תכופות, לא הופך את זיקת התובע לישראל לארעית. לפיכך, הנתבע לא הוכיח שהתובע הפסיק להיות תושב ישראל, והתובע זכאי להמשך תשלום קצבת זקנה ממועד הפסקתה.
![]()
