בימ"ש פסק כי, בדין נדחה ההסבר של בני משפחת המערער 2 לגידול הון, שלא היה הסבר ממשי, וכי בדין יוחס הגידול בהון לשנת המס הפתוחה היחידה במועד הוצאת השומה שכן אין כל הצדקה לסטות מהכלל לפיו בהעדר ראיות מספקות, יש לזקוף את הפרשי ההון לשנים הפתוחות בלבד; חרף האמור, בימ"ש ביטל את קנס הגרעון שהוטל מכוח סעיף 191(ב) לפקודת מס הכנסה, נוכח עקרון השוויון, שכן במסגרת הסכמי פשרה שנערכו עם יתר בני המשפחה הוסכם על ביטולו.
