מאחר שהמבקשת חנתה על המדרכה, הוכחו כדבעי העבירות בגינן הורשעה, ואין מתעורר צורך לדון בפרשנות שיש ליתן לתמרור המוצב במקום. מעבר לצורך יובהר, כי הפרשנות לפיה בשעות שאינן מצוינות על גבי התמרור כמיועדות לפריקה ולטעינה מותרת החניה במקום, נדחתה זה מכבר.
