ביה"ד פסק כי, הגורם המכריע שהוביל להפסקת העבודה של התובעת היה נעוץ בליקויים בתפקודה ולא הריונה. לפיכך נדחתה תביעת התובעת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין מחמת הפלית התובעת על רקע הריונה, לתשלום פיצוי בגין הליך שימוע פגום, בגין נזקים ממוניים שנגרמו לתובעת בשל פיטוריה ובגין עגמת נפש; הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 5,000 ₪ ופדיון חופשה.
