החלטת בית המשפט של פשיטת רגל במעין ערעור מטעם המערערת על החלטת נאמן שלא להאריך את המועד להגשת תביעת חוב מטעמה, מהווה החלטה בעלת אופי דיוני, אינה מהווה "צו בפשיטת רגל" או "פסק דין" ויש לסווגה כ"החלטה אחרת". משכך המערערת לא הייתה רשאית להגיש ערעור בזכות על החלטה זו; החלטות נוספות של בית המשפט לפשיטת רגל ניתנו זמן רב לפני הגשת הערעור, הן אינן "נבלעות" בהחלטה הקודמת ולפיכך הערעור ביחס אליהן הוגש באיחור.
![]()
