בית המשפט קבע כי מתן הסכום הכספי על ידי התובעת נעשה על דרך של הלוואה ולא מתנה. הצדדים ניהלו ביניהם יחסי קרבה, ואולם אין בקיומם של יחסי קרבה אלו להעיד כי כוונתה של התובעת הייתה לתת מתנה, ונראה כי כל רצונה היה להקל ולסייע במתן הלוואה בתנאים נוחים. יחסי הקרבה בין התובעת לבין הנתבע, גרמו לכך שההלוואה הועמדה לו, שעה שגופים בנקאיים פורמאליים יותר, נמנעו מכך.
![]()
