יש לראות בנתבעות 3-4 כמי שהעסיקו את התובעת החל ממועד הסכם העברת הפעילות של הנתבעת 1 לידיהן. באותו מועד התובעת הייתה בהריון ולא ניתן היתר לפיטוריה. אלא שבנסיבות העניין יש לראות את סיום יחסי העבודה בין הצדדים כסיום עבודה מוסכם, כך שהתובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין בניגוד לחוק עבודת נשים.
