ביה"ד פסק כי התובע זכאי להמשך תשלום תוספת שעות נוספות כפיצוי על זמן נסיעה מביתו למקום העבודה. נפסק כי לא נפלה כל טעות באישור התוספת לתובע וכי ההוראה לבטלה לא היה לה על מה שתסמוך. בנוסף, לא נמצא מקור חוקי/הסכמי המחייב ביטול התוספת, ולא נמצא כל מקור המתיר לנתבעת לשנות באופן חד צדדי את תנאי ההעסקה של התובע; התובע אינו זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש.
![]()
